איך לא לשלם ארנונה ולהמנע מעיקולים
היות וקיימים נישומים רבים להם חובות ארנונה למול הרשויות, המחוקק ביקש לאפשר להן דרך 'קלה' ו'יעילה' יותר לגבייה חובות אלו, מכוח פקודת המסים (גביה) ומכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] וזאת מעבר לאפשרות תביעה בבית משפט אשר תיקח לרשות יותר זמן ומשאבים.
פקודת העיריות כמו גם פקודת המסים (גביה) קובעות כי היה ותוך מספר ימים הנישום איננו משלם את חובו לרשות, על הרשות להתריאה בפניו, ובאם הנישום בוחר שלא להסדיר את חובו, הפקודות מאפשרות לרשות להטיל עיקול על אותו חוב.יש לציין כי במצב דברים בו נישום ערער על השומה שקיבל, על פי הקריטריונים והמועדים המצויים בדין, ושילם את החלק שאינו שנוי במחלוקת, הרשות תהיה מנועה מלהטיל את אותו עיקול ועקב כך גם תמנע ממנה אפשרות חילוט החלק שלא שולם ואשר מצוי במחלוקת, עד אשר יתברר ערעורו של הנישום וזאת על פי פקודת המסים (גביה).אולם אין הדברים דומים כאשר מדובר בפקודת העיריות, כאשר מכוחה רשות יכולה להטיל עיקול אפילו על אותו חלק השנוי במחלוקת כאמור, כאשר יוער שהרשויות נמנעות מלעשות כן, כל עוד הוגשו הליכי הערעור המתאימים וכל עוד לא מדובר במקרה קיצוני או כזה הטמון בחובו, למשל, חוסר תום לב מצידו.ואם החליטה הרשות להטיל את העיקול מכוח פקודת העיריות על אותו חוב שאינו שנוי במחלוקת, האם היא גם יכולה לחלט את החוב לצמיתות, מכוחה? התשובה היא לא.שאלה זו עלתה גם היא בפרשת עעמ 8810/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' המועצה האזורית תמר, שם הביע בית המשפט את דעתו בעניין וקבע כי על מנת לחלט כספים מעוקלים של נישום, דבר הפוגע באופן קשה בקניינו, על הרשות להצביע על הוראה מפורשת המאפשרת פגיעה זו, והכריע כי בפקודת העיריות אין הוראה שכזו, בניגוד לטענת הרשות באותו עניין, ובלשון בית המשפט:
פקודת העיריות כמו גם פקודת המסים (גביה) קובעות כי היה ותוך מספר ימים הנישום איננו משלם את חובו לרשות, על הרשות להתריאה בפניו, ובאם הנישום בוחר שלא להסדיר את חובו, הפקודות מאפשרות לרשות להטיל עיקול על אותו חוב.יש לציין כי במצב דברים בו נישום ערער על השומה שקיבל, על פי הקריטריונים והמועדים המצויים בדין, ושילם את החלק שאינו שנוי במחלוקת, הרשות תהיה מנועה מלהטיל את אותו עיקול ועקב כך גם תמנע ממנה אפשרות חילוט החלק שלא שולם ואשר מצוי במחלוקת, עד אשר יתברר ערעורו של הנישום וזאת על פי פקודת המסים (גביה).אולם אין הדברים דומים כאשר מדובר בפקודת העיריות, כאשר מכוחה רשות יכולה להטיל עיקול אפילו על אותו חלק השנוי במחלוקת כאמור, כאשר יוער שהרשויות נמנעות מלעשות כן, כל עוד הוגשו הליכי הערעור המתאימים וכל עוד לא מדובר במקרה קיצוני או כזה הטמון בחובו, למשל, חוסר תום לב מצידו.ואם החליטה הרשות להטיל את העיקול מכוח פקודת העיריות על אותו חוב שאינו שנוי במחלוקת, האם היא גם יכולה לחלט את החוב לצמיתות, מכוחה? התשובה היא לא.שאלה זו עלתה גם היא בפרשת עעמ 8810/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' המועצה האזורית תמר, שם הביע בית המשפט את דעתו בעניין וקבע כי על מנת לחלט כספים מעוקלים של נישום, דבר הפוגע באופן קשה בקניינו, על הרשות להצביע על הוראה מפורשת המאפשרת פגיעה זו, והכריע כי בפקודת העיריות אין הוראה שכזו, בניגוד לטענת הרשות באותו עניין, ובלשון בית המשפט:
"הצורך בגביה אפקטיבית ומהירה נהיר. אולם, מיצוי יעילותם המירבית של הליכי הגביה והאכיפה אינו ניצב לבדו, ולמול אינטרסים כבדי משקל אלה ניצבים זכות הקניין של הפרט, שזכתה למעמד חוקתי – כאמור – בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועקרונות שלטון החוק. חפץ שחולט עובר לבעלות המחלט. נטילת רכושו של הפרט אינה יכולה להיעשות בהבל פה או בהינף יד…. עקרון זה יסודו בעקרון חוקיות המינהל, המורה אותנו כי סמכותה של הרשות המינהלית מוגבלת אך לפעולות אשר התיר לה המחוקק לנקוט…, וזאת עוד קודם לדרישת חוקי היסוד להסמכה מפורשת בחוק לשם פגיעה בזכות יסוד.".